פרופ׳ יוסף חייק, הוא מנהל המערך לכירורגיה פלסטית וכוויות במרכז הרפואי שיבא, מנהל המרכז הארצי לטיפול נמרץ כוויות, ומנהל בנק העור ומעבדת העור ע״ש גרין. לצד עבודתו הקלינית והניהולית, הוא פרופסור בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, יו״ר האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ואסתטית, יזם, חוקר ומפתח בתחום הכירורגיה הפלסטית, הכוויות והרפואה המשקמת.
את לימודי הרפואה השלים באוניברסיטת בולוניה באיטליה, התמחה בכירורגיה פלסטית במרכז הרפואי שיבא, ובהמשך עבר השתלמויות מקצועיות בקנדה ובברזיל. לאורך השנים פרסם כ־150 מאמרים ופרסומים מדעיים בספרות הרפואית הבין־לאומית, ופעל לקידום תחום הכוויות בישראל מבחינה קלינית, מחקרית, ארגונית וטכנולוגית. בנוסף, הוא בעל תואר בניהול חירום ואסון, וחבר במסגרת UN WHO EMT בתחום הכוויות.
מעבר לעולם הרפואה, פרופ׳ חייק עוסק גם בעתיקות ובשחזור עתיקות, פסלים, קרמיקה וציורים. העיסוק באמנות, בשימור ובשחזור מתחבר במובנים רבים גם לעולם המקצועי שלו, שבו נדרשים דיוק, סבלנות, הבנה של מבנה ויכולת לראות פוטנציאל לשיקום גם במצבים מורכבים במיוחד.
רגעי שיא בקריירה
עבורי, רגעי השיא בקריירה קשורים לפני הכול בזכות להציל אנשים. תחום הכוויות נוגע באחת הפגיעות הקשות ביותר שאדם יכול לעבור, והעבודה בו מחייבת שילוב בין מקצועיות גבוהה, אחריות עצומה, עבודת צוות ויכולת ללוות מטופלים לאורך דרך ארוכה מאוד.
במהלך המלחמה התחום קיבל משמעות נוספת. בשיבא טיפלנו בכ־250 נפגעים, תוך שילוב בין המערך לכירורגיה פלסטית וכוויות, בנק העור, המעבדה לייצור עור ויכולות נוספות שנבנו לאורך השנים. אחד הרגעים המשמעותיים עבורי היה הטיפול באיציק סעידיאן, לצד מקרים רבים נוספים שבהם ראינו מטופלים חוזרים בהדרגה לתפקוד ולחיים.
רגע שיא נוסף הוא ההקמה והפיתוח של מרכז הכוויות הלאומי בשיבא. לאורך השנים הצלחתי, יחד עם צוות גדול ומסור, להביא את המרכז לרמה בין־לאומית, כולל בנק עור, מעבדה לייצור עור ותשתיות מקצועיות שמאפשרות לתת מענה מתקדם למקרים מורכבים במיוחד.
חזון מקצועי
החזון המקצועי שלי הוא לעזור להציל חיים, לשקם אנשים ולהחזיר אותם לתפקוד ולחיים מלאים ככל האפשר. אחד הדברים שנותנים לי כוח בעבודה הוא הקשר המתמשך עם מטופלים. אני מלווה אנשים במשך שנים, רואה אותם עוברים תהליך ארוך, מורכב ולעיתים קשה מאוד, ובסוף מצליחים לחזור למשפחה, לעבודה, לקהילה ולעצמם.
רפואה בתחום הכוויות אינה מסתיימת בניתוח אחד או בהחלטה רפואית נקודתית. היא דורשת ליווי, סבלנות, הבנה עמוקה של הגוף והנפש, ויכולת להחזיק עבור המטופל תקווה גם בתקופות שבהן הדרך נראית כמעט בלתי אפשרית. עבורי, לראות אדם שנפגע בתאונה, במלחמה או באירוע קשה אחר מצליח לחזור לחיים שלו, הוא אחד הביטויים העמוקים ביותר למשמעות של רפואה.
פילוסופיה מקצועית
הפילוסופיה המקצועית שלי נשענת על אחריות מלאה כלפי המטופל. רופא צריך לדאוג לחיי המטופלים שלו, להיות אחראי כלפיהם, להביע אמפתיה, ולשאוף תמיד לתוצאה הטובה ביותר שאפשר להשיג.
עם השנים הגעתי לשלב שבו אינני מחפש תהילה. הסיפוק הגדול שלי מגיע מהיכולת להציל אדם, לשקם אותו, ללוות אותו לאורך זמן, וגם ללמד דור חדש של רופאים שיוכל להמשיך את הדרך אחריי. בעיניי, חלק מרכזי מהשליחות המקצועית אינו רק לטפל במטופל של היום, אלא לבנות את הרפואה של מחר.
במהלך הדרך היו לי מורים ודמויות מופת שהשפיעו עליי מאוד, בהם ד״ר אביהו שבורון, שניהל את יחידת הכוויות, ופרופ׳ אריה אורנשטיין. מהם למדתי לא רק איך להתמקצע, אלא גם איך להתייחס לחולים, איך לראות את האדם שמאחורי הפגיעה, ואיך לשמור על סטנדרט מקצועי ואנושי גבוה.
גם ההתפתחות הטכנולוגית משנה את התחום. המיומנות הכירורגית של כירורגים פלסטיים, בשילוב כלי ,AI רובוטיקה, יצירת שכבות ותאים ופתרונות ביולוגיים מתקדמים, יכולה לקדם מאוד את רפואת הכוויות והשיקום. לצד כל היכולות החדשות, תמיד צריך להישאר אדם מאחור. הטכנולוגיה יכולה לסייע, לדייק ולפתוח אפשרויות חדשות, אך האחריות, שיקול הדעת והקשר האנושי נשארים בלב הרפואה.
מדוע רפואה פרטית
אני עובד גם במערכת הציבורית וגם ברפואה הפרטית. בעיניי, רפואה פרטית נותנת גיבוי משמעותי מאוד לרפואה הציבורית. מערכת הבריאות בישראל טובה בממוצע, אך נשענת במידה רבה על השילוב בין הציבורי לבין הפרטי. אי אפשר להעביר את כלל הפעילות למערכת הציבורית בלבד בלי להוסיף מיטות, חדרי ניתוח, כוח אדם ומשאבים מתאימים.
המערכת הפרטית, כולל מסלולים של בחירת רופא ומערכות שהוקמו בקופות החולים, מאפשרת לתמוך במערכת הציבורית ולהרחיב את המענה למטופלים. רופאים רבים עובדים בשני העולמות, והחיבור ביניהם חשוב מאוד לאיכות הרפואה בישראל.
אני עצמי ויתרתי על כסף רב כדי להישאר גם במערכת הציבורית. הסיבה לכך אינה רק קלינית, אלא גם מקצועית, אקדמית ואנושית. במערכת הציבורית יש צוות, למידה, סטודנטים ורופאים צעירים ששואלים שאלות ומחייבים אותך להעמיק, מקרים מורכבים שאינם מגיעים לרפואה הפרטית, ודחיפה מתמדת להתפתח ולהישאר בקדמת התחום.
כאשר רופא עובד רק לבד בחוץ, הוא עלול לאבד חלק מהחברותא המקצועית, מהעומק האקדמי ומהגירוי המקצועי שקיים בבית חולים. עבורי, העבודה הציבורית מאפשרת גם לחנך דורות חדשים, גם לפתח תחום שלא היה קיים בארץ ברמה הנוכחית, וגם לקדם יזמות, פארמה, מדיקל דיווייס ומחקר יישומי ברמה גבוהה.
שיתופי פעולה בין רופאים
שיתופי פעולה בין רופאים הם חלק מרכזי מהעבודה שלי. תחום הכוויות מחייב עבודת צוות רחבה, הכוללת כירורגים פלסטיים, מרדימים, רופאי טיפול נמרץ, אחיות, פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, אנשי מעבדה, אנשי שיקום וגורמים נוספים.
המלחמה חיזקה עוד יותר את הצורך בשיתופי פעולה. כדי להגיע לתוצאות הטובות ביותר עבור המטופלים, רופאים וצוותים רפואיים חייבים לעבוד יחד, לשתף ידע, לחשוב באופן בין־תחומי ולחבר בין יכולות שונות. ברגעים הקשים ביותר של מערכת הבריאות, שיתוף פעולה נכון יכול להיות ההבדל בין טיפול טוב לבין טיפול מציל חיים.
טיפ לרופאים צעירים
העצה החשובה ביותר שלי לרופאים צעירים היא לאהוב את מה שהם עושים. הרפואה מעניקה מצע רחב מאוד להתפתחות מקצועית ואישית, אבל הדרך ארוכה ודורשת התמדה, סבלנות ויכולת לעמוד באתגרים לאורך זמן.
קריירה רפואית היא ריצת מרתון, לא ריצה קצרה. לכן חשוב לבחור את ההתמחות היטב, להבין מה באמת מתאים לכם, ולהיות מוכנים להשקיע שנים של למידה, עבודה והתפתחות. כאשר רופא אוהב את התחום שלו, קל לו יותר להחזיק מעמד גם בתקופות עמוסות, ללמוד יותר, להשתפר יותר, ולתת למטופלים שלו רפואה טובה יותר.
טיפ לחיים
אם אדם שואף למשהו באמת, עובד עבורו ומתמיד בדרך, הוא יכול להגיע אליו. בעיניי, שאיפה ברורה, התמדה ואמונה בדרך הן כוחות משמעותיים מאוד, גם ברפואה וגם בחיים בכלל.
משפט על ארצ"י
אני חושב שההסתדרות הרפואית אינה מטפלת מספיק בזכויות של הרופאים הפועלים ברפואה הפרטית, ולכן יש חשיבות גדולה לפעילות של ארצ"י. ד"ר אייל שפירא וארצ"י ממלאים בעיניי חסר משמעותי ותורמים רבות לרופאים הפועלים מחוץ למסגרת הציבורית בלבד.
אחת הדוגמאות לכך קשורה להגנה על רופאים במצבים שבהם הם מעניקים טיפול, אך התשלום עבור עבודתם תלוי בגורמים מתווכים ובמועדי העברה ארוכים. כאשר אין מי שמייצג את הרופאים ודואג לזכויותיהם, הם עלולים להיפגע למרות שהעניקו טיפול מקצועי ומסור למטופלים רבים. לכן חשוב שיהיה ארגון שמבין את הצרכים של הרפואה הפרטית, מייצג אותם, ופועל לשמור על החופש המקצועי ועל הזכויות של הרופאים.
כתובת מרפאה:
אביגדור המאירי 19 רמת גן.