בנם של אהובה ודב. נולד ביום ל' בסיוון תשנ"א (12.6.1991) ביהוד. אח לעדי.

יאיר גדל והתחנך ביהוד, למד במוסדות לימוד ביישוב. תלמיד מבריק וסקרן, נהנה לחקור וללמוד תחומים חדשים.

כבר מילדות התאמן בטניס שולחן, תחילה במסגרת חוג במתנ"ס ובהמשך במסגרת מקצועית ב"אופק מרכז לטניס שולחן". השתייך לקבוצת הנוער, השתתף בטורנירים ובתחרויות שונות והעלה את הפועל קריית אונו לליגת העל, ואף היה אלוף הארץ בשנת 2015.

חלק קשר קרוב עם בני משפחתו, נהנה מאוד מזמן איכות בחיק המשפחה המורחבת. גילה רגישות רבה כלפי הסבים והסבתות שלו, תמיד שאל לשלומם ובדק כיצד ניתן לסייע ולעזור להם.

ב-18 באוקטובר 2009 התגייס לצה"ל ושובץ לשירות בחיל המודיעין. כעבור מספר חודשים החליט להגשים חלום בעקבות אביו וסבו הרופאים, נבחן והתקבל ללימודי העתודה ברפואה במסלול "צמרת" ב"אוניברסיטה העברית בירושלים". על תקופת הלימודים יחד עמד חברו ספיר: "יאיר הוא מאותם אנשים שכולם מכירים וכולם אוהבים. כשאתה לומד עם מאה חמישים איש תמיד נוצרות קבוצות, אבל יאיר היה שייך לכולם, וכולם אהבו אותו. הנתינה אצלו הייתה ללא גבולות. נהג להגיע בחופשות סמסטר ועוזר לחברים שלו לקראת מבחנים במועדי ב'. אדם שנעים להיות לצדו, לא כועס ומתרעם ולא משנה באיזה לחץ היה, הקרין שלווה וקור רוח".

סטודנט מבריק וחוקר מהשורה הראשונה. התאפיין ברגישות אינסופית, מצוינות ומקצועיות, והונע מאהבת האדם. ראה את כולם, באשר הם. היה אהוב בכל מסגרת שהגיע אליה, בכל עת עזר עם חיוך. "כשמו, האיר את העולם" תיארו אותו אוהביו. היה בו שילוב מיוחד של רצינות וגאונות של ממש עם צניעות והומור משובח ויחסי אנוש מופלאים.

במהלך הלימודים הקים פרויקט התנדבות בהוסטל של נערים הלוקים בתסמונת פראדר וילי (תסמונת הרעב הקטלני, הפרעה גנטית), עדות לנפשו הרגישה ולרצונו העמוק להיטיב עם האחר. לפרויקט זה גייס סטודנטים לרפואה וכך הכיר את מאיה, שלימים נישא לה.

את לימודי הרפואה סיים בשנת סטאז' ב"מרכז הרפואי הדסה הר הצופים" במחלקת ילדים והתאהב בתחום. אהבתו לילדים הייתה רבה, הוא הכיר תודה על יכולתו להעניק להם ולהוריהם רגעים של נחת ומזור.

במהלך לימודיו עבר קורס קצינים ובהמשך שירת כרופא קרבי – קצין רפואה גדודי בסיירת הנח"ל. נחשב לרופא מעולה ולקצין מבריק אשר זכה לאות הצטיינות מאת מפקדיו בגין פועלו. במסגרת תפקידו יזם שורה של פרויקטים מחוללי שינוי לקידום בריאות ורפואה מניעתית בקרב לוחמי המסלול, רואה בכך שליחות וזכות גדולה להוביל את התחום ולהשפיע. בין המהלכים שקידם – פרויקט "שרירים מברזל" שעניינו שיפור תזונת הלוחמים באופן אשר יוביל להעלאת מסת השריר וכפועל יוצא למניעת פציעות ספורט בקרבם, סדנאות לגמילה מעישון ופרויקט "מלתעות הגדס"ר" (גדוד סיור) שהתמקד בהענקת טיפולי שיניים ללוחמים.

יאיר פעל מתוך האמונה כי חייל שנהנה מבריאות טובה ייהנה לשרת כחייל טוב. על המוטיבציה והרצון שלו לשפר את בריאות החיילים סיפר: "אכפת לי מהאנשים ואני אוהב את מה שאני עושה, אז אני פועל למענם… אנסה להטמיע פרויקטים כאלה ואחרים גם במקומות אחרים בצבא, בכוונתי להמשיך ליזום ולשפר את בריאותם של החיילים בכלל צה"ל". כתבה אודות פועלו זמינה לצפייה במהדורה הדיגיטלית של גיליון העיתון "במחנה" מיולי 2019.

בהמשך קודם לתפקיד קצין רפואה חטיבתי של חטיבה 401 של חיל השריון, שם חנך וטיפח רופאים גדודיים והוביל יוזמות שונות לקידום ולבריאות החיילים. במסגרת פועלו נדרש להיערכות להקמת בית חולים שדה בזמן מלחמה והשקיע בנושא מחשבה רבה.

במקביל החל התמחות ברפואת ילדים במחלקת הילדים ב"מרכז שניידר לרפואת ילדים". אופיו ומרצו הביאו לכך שהתחבב מיד על הצוות הרפואי כמו גם על החולים, וגילה רמת מקצועיות גבוהה. עמד על כך פרופ' שוירמן, מנהל מחלקת ילדים בה התמחה: "יאיר היה אדם יוצא דופן, רופא מצטיין וחוקר פורץ דרך. בעל, בן משפחה וחבר למופת. הוא החל את ההתמחות במרכז שניידר לפני כשנה, ומיד בלט כרופא עם ידע עצום, גישה קלינית ייחודית יחד עם רצון וצמא ללמוד ולחקור. הגיע להישגים מדהימים בתקופה קצרה מאוד. חוקר ברמה בינלאומית, ופרסם למעלה מארבעה-עשר מאמרים בספרות הרפואית הנחשבת ביותר, דבר יוצא דופן בעבור רופא בתחילת דרכו". מאמרו האחרון בנושא השמנה, היה פורץ דרך ומכה גלים בעולם הרפואי ועל סמך מאמריו קיבל תואר מרצה בכיר למרות שהיה רק בשנת התמחותו הראשונה.

לצד בניית קריירה צבאית ומקצועית מפוארת הקים זוגיות אוהבת עם מאיה, אותה הכיר כשלמדה רפואה. לחתונתם הקליט לה בקולו את השיר "יש אי שם" (מילים: ענת גוב ויוני רכטר, לחן: יוני רכטר), מילים שהפכו לבעלות משמעות מיוחדת לאחר נפילתו.

לאחר שסיימו את לימודיהם בירושלים בני הזוג בחרו להקים את ביתם בתל מונד. הם נהגו לשחק טניס יחד, לצאת לריצות בטבע, לטייל בארץ ובעולם ונהנו מזמן איכות זוגי ומשפחתי.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

בבוקר המלחמה יאיר נקרא לשירות והתייצב מיד, נחוש להילחם למען המדינה שכה אהב. שימש כמפקד הפלוגה הכירורגית 5377 של חטיבה 401 של חיל השריון.

כעבור שלושה ימים, ב-10 באוקטובר, הוא נהרג בעת ההיערכות לקראת הכניסה הקרקעית של צה"ל לעזה.

רב-סרן ד"ר יאיר זלוף נפל במלחמה ביום כ"ה בתשרי תשפ"ד (10.10.2023). בן שלושים ושתיים בנופלו. הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין בתל מונד. הותיר אחריו אישה, הורים ואחות.

ספד מנהלו פרופסור שוירמן: "יאיר נהג להישאר מיוזמתו לסייע לכל תורן חדש, והיווה משענת לכל הצוות… נזכור לנצח את החיוך הרחב, טוב הלב, נועם ההליכות, המקצועיות הבלתי מתפשרת, האהבה לזולת והחשיבה היצירתית ופורצת הדרך. ננסה ללכת לאורו ולהגשים את חלומותיו וצוואתו".

ספדו לו חבריו מהמרכז הרפואי שניידר: "יאירוס היקר, קצת יותר מחצי שנה עברה מאז אותו יום ששלחת לנו 'עבר רק יום אחד ואני כבר מתגעגע אליכם'. חצי שנה בה לא דיברנו אחרי תורנות, חצי שנה שלא צחקנו או בכינו על הקשיים שיש לנו בהתמחות, חצי שנה ועוד יש דברים שלך מפוזרים במחלקה שאף אחד מאיתנו לא רוצה להזיז – פנקס מיון, כוסות זכוכית עם שאריות של קפה שחור ובקבוקים של סודה סטרים עם מים מהתקופה של 'אבא חטוב' שניסית לגרור את כולנו אליה.

מדי פעם בלילות בבית החולים אנחנו מנסים לחשוב מה היית אומר כדי להמתיק את הגלולה אחרי עוד לילה קשוח… מאז שהלכת מאיתנו לא מפסיקים לצוץ סיפורים מרופאים, מהצוות, מהורים שפגשו בך על כמה נדיר היית – שילוב מטורף כזה של ציניות ורצינות, שטותניקיות, חוכמה וטוב לב. בכל אירוע של המחלקה או של המתמחים הצעירים אנחנו נזכרים בך ואז עוברת המחשבה, או יותר נכון תקווה בלב – שכל האנשים שאנחנו אוהבים וכבר לא פה – חיים דרכנו, דרך ההשפעה שלהם עלינו. אתה חסר לנו מאוד חבר יקר, מקווים שאתה מקבל מדי פעם את ההודעות שלנו, מבטיחים לנסות להיות טובים כמעט כמוך".

דף לזכרו הוקם באתר האינטרנט של "ההסתדרות הרפואית בישראל" ובו תמונתו, תקציר קורות חיים ודברים לזכרו. מטעם ההסתדרות הרפואית הופק סרטון על פועלו ובו ראיונות עם בני משפחתו בשילוב תמונות וקטעי וידאו מתחנות חייו השונות. הסרטון זמין באתר יוטיוב.

באתר "אופק מרכז לטניס שולחן" הוקם דף לזכרו ובו תמונות ומידע אודותיו. המרכז אף ערך לזכרו משחק "אליפות קריית אונו ע"ש יאיר זלוף", בהזמנה לאליפות נכתב: "לזכרו של יאיר זלוף, מ"פ, ספורטאי מצטיין, תלמיד מצטיין ורופא מצטיין שנפל בקרבות טיהור העוטף בעת שניסה להציל חיים של אחרים".

באתר האינטרנט של תנועת "הצופים" בה היה חניך הוקם דף לזכרו.

יאיר מונצח בחורשת הנופלים בני תל מונד.