ד״ר אילן טרבס הוא מומחה בפסיכיאטריה ופסיכואנליטיקאי. הוא נולד בצרפת וחי בישראל מגיל 21. את לימודי הרפואה באוניברסיטת תל אביב סיים בהצטיינות, ובהמשך השלים גם את ההתמחות בפסיכיאטריה בהצטיינות. לאחר מכן יצא לשנתיים של השתלמות ב־Chestnut Lodge בארצות הברית, שם העמיק בטיפול פסיכותרפויטי בהפרעות נפשיות קשות ובשילוב בין פסיכותרפיה לטיפול תרופתי.
במשך קרוב ל־30 שנה ניהל מחלקה פתוחה במרכז לבריאות הנפש שלוותה. לאורך השנים עסק במקביל בטיפול, הוראה והדרכה. הוא ייסד באוניברסיטת תל אביב את המסלול לפסיכותרפיה פסיכואנליטית בגישה ההתייחסותית, ולימד והדריך דורות של מטפלים.
הוא נשוי בשנית ואב לשני ילדים בוגרים. הוא אוהב מוזיקה קלאסית ואופרה, מנוי ותיק לאופרה ומשתתף בשירה בציבור של שירים ישראליים. בשנים האחרונות הוא מקפיד גם על שחייה ואימוני כושר.
רגעי שיא בקריירה
רגעי השיא שלי קשורים דווקא להוראה. הקמת המסלול לפסיכותרפיה התייחסותית והאפשרות להעביר לאחרים ניסיון שצברתי במשך השנים היו משמעותיות מאוד עבורי.
יש משהו מספק מאוד בלראות ידע עובר הלאה. אתה לא משפיע רק דרך המטופלים שפגשת בעצמך, אלא גם דרך אנשי המקצוע שלימדת והדרכת.
חזון מקצועי
כבר כשהתחלתי ללמוד רפואה ידעתי שאני רוצה להיות פסיכיאטר ופסיכואנליטיקאי. תמיד עניין אותי החיבור בין הרפואה לבין ההיכרות העמוקה עם נפש האדם.
גם בשנים שבהן ניהלתי מחלקה היה לנו חשוב לא להסתפק באבחנה ובמתן תרופות. ניסינו להבין מה עבר על האדם, מה הוביל למשבר ומה המשמעות של הדברים עבורו.
אותה גישה מלווה אותי גם בייעוץ קצר. אפילו בפגישה אחת אני מנסה להכיר את האדם שמולי ולא להתייחס רק לתסמינים.
פילוסופיה מקצועית
בפסיכיאטריה הקשר בין הרופא למטופל הוא חלק מהטיפול עצמו. טיפול תרופתי יכול לעורר חששות, ולכן המטופל צריך לדעת שיש לו כתובת גם אחרי הפגישה ושהוא לא נשאר לבד עם שאלות או פחדים.
אני מאמין בשיחה בגובה העיניים. הסמכות של הרופא צריכה להגיע מהידע שלו, לא מריחוק. אני משתדל להסביר את דרך החשיבה שלי ולשתף את המטופל בהחלטות. כשהאמון קיים, אפשר לדבר בצורה פתוחה יותר ולהתקדם יחד.
מדוע רפואה עצמאית
תמיד רציתי שהמערכת הציבורית תוכל לתת טיפול איכותי, אבל אחת הבעיות היא הזמינות.
בפסיכיאטריה יש משמעות גדולה גם לפרטיות ולקשר מתמשך. יש אנשים שמעדיפים רופא אישי שמכיר אותם לאורך זמן ושאיתו הם מרגישים בטוחים לדבר על דברים רגישים. במסגרת עצמאית קל יותר לשמור על הרצף הזה.
עבורי העבודה הפרטית הייתה גם חלק מקריירה מגוונת. לצד ניהול המחלקה טיפלתי בקליניקה, לימדתי, הדרכתי, עסקתי במחקר והמשכתי להתפתח בתחום הפסיכואנליזה. השילוב הזה עזר לי לאורך השנים לשמור על עניין ולא להישחק.
שיתופי פעולה בין רופאים
לאורך השנים השתתפתי בקבוצות הדרכה עם רופאים בכירים. המפגשים האלה נתנו הזדמנות לא רק ללמד, אלא גם לשמוע איך עמיתים חושבים, מטפלים ומתמודדים עם מקרים מורכבים.
ניסיון לא מבטל את הצורך ללמוד מאחרים. לפעמים דווקא רופא ותיק מרוויח מאוד מנקודת מבט אחרת ומהאפשרות לעצור ולחשוב יחד.
טיפ לרופאים צעירים
לדבר עם המטופל בגובה העיניים. אין צורך לשחק תפקיד כדי להיות סמכות מקצועית.
מטופלים מרגישים כשהרופא באמת מקשיב להם, מסביר את השיקולים שלו ומשתף אותם בהחלטות. האמון שנוצר בדרך הוא חלק משמעותי מהטיפול.
טיפ לחיים
כדאי לשמור מקום גם לדברים שמחוץ לעבודה. לאורך השנים הקפדתי לצאת לחופשה ארוכה לפחות פעם בשנה, לעסוק בספורט ולהקדיש זמן למוזיקה ולדברים שאני אוהב.
הגיוון הזה עזר לי גם מקצועית. כשלא כל החיים נמצאים בתוך העבודה, קל יותר לחזור אליה עם סקרנות ועם אנרגיה.
כמה מילים על ארצ״י
ארצ״י הוא גוף חשוב לרופאים עצמאיים שמתמודדים עם אתגרים לא פשוטים. צריך שיהיה מי שייצג אותם מול המוסדות הרפואיים וידאג לצרכים שלהם.