פרופ' סולי מזרחי בוגר הפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים (שנות ה-70). את תחילת דרכי המקצועית עשיתי כעתודאי ושירתי כרופא בגדוד 202 של הצנחנים. לאחר מכן, ביצעתי התמחות בכירורגיה כללית ויצאתי להשתלמות-על (Fellowship) בארה"ב בתחום השתלות כבד, כליות ולבלב. במשך 5 שנים שימשתי כמשתיל בכיר בלואיוויל, קנטקי. עם חזרתי לישראל, ניהלתי מחלקה כירורגית במשך 21 שנה. אני מחזיק בתואר פרופסור מגיל 47, וב-20 השנים האחרונות אני פרופסור מן המניין.
רגעי שיא בקריירה: עבורי, ניהול מחלקה והובלת תחום ההשתלות כמשתיל בכיר היוו את פסגת השאיפות המקצועיות שלי. לצד העבודה הקלינית, אני גאה בפעילות האקדמית והמחקרית שלי, כולל עריכת ספר לימוד מרכזי בכירורגיה בשנת 2014.
חזון מקצועי: החזון שלי הוא חינוך דור חדש של כירורגים שאינם חושבים שהם מורמים מהעם, אלא מדברים בגובה העיניים אל המטופלים ומעניקים להם את היחס שהיו רוצים לקבל בעצמם.
מדוע רפואה עצמאית: הרפואה העצמאית היא המשכיות ישירה של הרפואה הציבורית והרצון להמשיך לטפל בחולים. כיום, כגמלאי שעדיין מנתח פעמיים בחודש, אני רואה בה דרך לשמר את העשייה הרפואית, מתוך הבנה שיש חיים מלאים ופעילים גם אחרי הפרישה.
פילוסופיה מקצועית: כירורג הוא קודם כל בן אדם, ורק אחר כך רופא. העבודה הכירורגית אינה רק מקצוע, היא חלק בלתי נפרד מהחיים, ביום ובלילה. כפי שנכתב על מהות העבודה שלנו: הכירורג הוא זה שפותח או סותם חללים – וזו אחריות גדולה.
שיתופי פעולה בין רופאים: כיו"ר ועדת הבחינות בכירורגיה כללית, אני מאמין גדול בשיתוף ידע. אני נהנה לסייע לרופאים רבים בפתרון בעיות מורכבות ומאמין שחובתנו לחלוק ניסיון וללמד את הדור הצעיר – פרויקט שאני מקדם כיום דרך כתיבת ספר ייעודי לכירורגים צעירים.
טיפ לרופאים צעירים: תמיד תחשבו שמחר בבוקר אתם עלולים לשכב על אותה המיטה, ופעלו כפי שהייתם רוצים שיטפלו בכם. זכרו שהניתוח לא מסתיים בהורדת הכפפות; הוא מסתיים כשאתם יושבים לצד משפחת המטופל ומסבירים להם בנחת מה נעשה ומהן התוצאות.
טיפ לחיים: לא לשנוא, לאהוב תמיד, לראות את החיים בצורה חיובית ולברך בכל בוקר מחדש על הבריאות.
משפט על ארצ"י: הצטרפתי לארצ"י בשנה האחרונה, ואני מאמין שזהו כוח חשוב שמאחד אותנו ומבטיח עתיד טוב ואופטימי יותר לרפואה בישראל.