לארצ"י, למנכ"לית סיגל, לכל חברי הועד, ולכל החברים בארגון, רופאים ואנשים בעלי לב רחב
בחודש יוני 2025 פגע לנו טיל בבית.
לאחר שטיל פוגע לך בבית, מפרק, הורג שכנים ומטלטל את הבית,
ולאחר שאתה נמלט מהבית בחרדה עם משפחתך וילדך בתקווה שהבית שלא יקרוס או ישרף
בזמן שאתם בתהליך הבריחה, אתה מגלה, שאולי ניצלת פיזית, תודה לאל, אבל לצערנו שם זה לא מסתיים.
החל מאותו היום ומאותם רגעים, הרגשנו אובדן שליטה לחלוטין בחיינו. בתקווה שזמנית.
גם המבוגרים וגם הילדים במשפחה יצאו לגמרי מאיפוס. ביום אחד וברגע אחד בלתי נתפס,
נתלשנו מביתנו בכפייה, בלי בגדים, תחתונים, גרביים, כלי מטבח, כלי רחצה, מברשת לשיער,
הבושם, המצעים, המיטה מברשת השינים החשמלית, הכפיות מפלסטיק של התינוק, המוצצים,
הצעצועים של הילדים, נגמרה לנו הפרטיות, שלנו, ושל הילדים, ההרגשה היא שהכל נלקח מאיתנו.
בנוסף, עוד לא הספקנו לעכל מה קרה ופתאום באופן חד, הכל בארץ חזר לשגרה.
לא הספקנו אפילו לשבת ולדבר עם גורמים מקצועיים על התחושות הקשות שמלוות אותנו מאותו היום.
שלנו ושל הילדים. כשפנינו והודענו לארצ"י שאנו רוצים להפסיק את החברות בעלות של 150₪ לחודש,
כי זה מכביד עלינו, ואנו מנסים לחסוך כל שקל בתקופה הקרובה , נדהמנו לגלות את ההבנה וההתחשבות המיידית.
סיימנו את השיחה. ולאחר זמן קצר מאוד, יום לאחר מכן קיבלנו שיחה מארצ"י, ממנכ"לית הארגון, סיגל.
היא הציגה את עצמה והצטערה לשמוע על שקרה. לאחר מכן היא ביקשה וניסתה להבין באמת את הקשיים
ונכנסה לעובי הקורה. הכל היה כל כך מלא אמפתיה ומכיל. היא שאלה מה אנחנו צריכים ואיפה הקשיים.
ואז הציעה את כל מה שביכולתה לעשות כדי לעזור. העזרה הגיעה מהר מאוד.
אנחנו רוצים להודות לארגון המדהים הזה מקרב לב, לכל הרופאים וכל מי שתמך ותרם,
תודה על שפתחתם את ליבכם כשראיתם את מצוקתנו.
באמת שאין מילים בליבנו להודות לכם.
באהבה רבה ובהמון הערכה.
עמיתכם ד״ר ט.