Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility

מערכת הבריאות בישראל מול מערכות בריאות שונות בעולם – חלק א'

מאת
ד"ר אייל שפירא

 

 

השנה חגגה ישראל את יום ההולדת ה 71 שלה.
ישראל, מדינה צעירה, מתקדמת ומובילה במגוון תחומים, בהם גם בשירותי הרפואה ורמת יכולות כוח האדם הרפואי המניע אותם.

יכולותיה של כל מדינה להעניק שירותי רפואה מתקדמים דרך מערכת ציבורית – ממשלתית, תלויות גם בתקצוב מתאים.
יכולות הרפואה הציבורית בישראל הולכות ומתמעטות מידי שנה כתוצאה מתקצוב חסר מצטבר, שהולך ומעמיק.

כדי להבין את התמונה הרחבה ולהסיק מסקנות באשר למערכת הבריאות שלנו, חשוב שנבחן מספר מערכות בריאות מערביות ונשווה את יתרונותיהן וחסרונותיהן ביחס אליה.

בפרק א', נשווה את מערכת הבריאות הישראלית הצעירה, למקבילותיה – הבריטית והאמריקאית.

אז כיצד נבחנת ומתוקצבת מערכת בריאות?

בכל מדינה, הממשלה משחקת תפקיד בעיצוב ובניהול מערכת הבריאות, הנסמך בין השאר בתפישות אידיאולוגיות של רווחה וחלוקת העושר במדינה.

ארגונים ומדינות משתמשים במדדים שונים.

ארגון הבריאות העולמי בוחן את תוכנית הבריאות העולמית, סקרי בריאות, מצב האוכלוסיות המתבגרות, זמינות השירות ועוד.

ארגון OECD וה -Commonwealth Fund,
מעריכים מערכות בריאות על ידי בחינת מדדים שונים כהיקף הכיסוי שנותן הביטוח לאזרחים, נגישות לטיפול, הוצאות המדינה על בריאות כשיעור מהתמ"ג (תוצר מקומי גולמי), הסכום שמוציא האזרח מכיסו כדי לממן את הכיסוי הרפואי שלו, מספר רופאים ומכשירים רפואיים מתקדמים לאלף איש, זמני המתנה לרופא, תמותה ועוד.

הדגשים הניתנים למדד זה או אחר משתנים בין מערכות הבריאות, ולעתים הם באים אלה על חשבון אלה.
כך, מדינה אחת תצמצם את הוצאות האזרחים על בריאות, על חשבון התורים לרופאים מומחים, ובמדינה אחרת יפעלו לקצר את זמני ההמתנה על חשבון הכיסוי הביטוחי והנגישות.

סדר העדיפות של הממשלות מושפע גם מאתגרים ייחודיים למדינות, לדוגמה, שיעור השמנת היתר הגבוה בארה"ב או שיעור המעשנים הגבוה בגרמניה.

בישראל מדדי הOECD  הם מדדי ההתייחסות עליהם מתבססים חוקרי וכלכלני הבריאות בבואם לנתח את טיב ויכולות המערכת.

ארה"ב ובריטניה, הן שתי המדינות בעלות תפישות חברתיות קיצוניות ביחס לשירותי בריאות וזכות הציבור להם.
גם אם בשתיהן תפישת שוק חופשי וקפיטליזם, תפישת החברה בנושא הבריאות שונה בהן באופן מהותי.

המערכת הבריטית (NHS) נשענת על התפישה שטיפול רפואי הוא זכות אדם בסיסית שעל המדינה להעניק מיום הולדתו עד יום מותו של כל אזרח באופן שווה.

לעומתה, תפישת המערכת האמריקאית היא, כי בריאות אינה זכות בסיסית.
מגילת העצמאות האמריקאית קובעת כי הזכות לחיים, מוגבלת לאמצעים הדרושים להשגתה.

בישראל לעומתן, קובע חוק בריאות ממלכתי כי "ביטוח הבריאות הממלכתי יהא מושתת על עקרונות של צדק, שוויון ועזרה הדדית", אולם דיבורים לחוד ומעשים לחוד,
הלכה למעשה בבואן של ממשלות ישראל לממן את הזכויות המוצהרות, הן נסמכות על האזרח במימון נוסף.

הבריטים עומדים היום על סף פשיטת רגל חברתית,
האמריקאים מביאים על אזרחיהם כיליון כלכלי
והישראלים מדברים על זכות לשירותים רפואיים רחבים, אך נסמכים על מימון פרטי של האזרח לטובת זה.

 

הבא נתבונן במספרים,

 

 

המודל הבריטי – המוסד המפעיל ממשלתי -NHS

ביטוח הבריאות הציבורי הבריטי  NHS – National Health Service
מספק באנגליה, ווילס, סקוטלנד וצפון אירלנד שירותי רפואה ללא תשלום.
המדינה אחראית לספק את השירותים בעצמה.
תקציב בריאות – 128 מיליארד ליש"ט בשנה.
מספר מבוטחים – 60 מיליון תושבים.

 

מה כולל הביטוח?
שירותי מניעה, אשפוזים, שירותי רופא, טיפולי שיניים הכרחיים, הוצאות אמבולנס, ניתוחים מורכבים טיפולים סיעודיים, טיפולים נפשיים, טיפולים שיקומיים,
תרופות שאושרו על ידי מערכת הבריאות ומומלצות על ידי הגורם המטפל.

אופן המימון:
מימון ממשלתי באמצעות מיסים לאומיים = 98.8%
מימון מטופלים = 1.2%

בבריטניה רק כ-10% מהאזרחים רוכשים ביטוח בריאות פרטי.

בבריטניה אוכלוסיות נרחבות פטורות מתשלום ביטוח בהן ילדים, בני 60 ומעלה, אנשים בעלי הכנסה נמוכה, נשים הרות ואלו שילדו ב-12 החודשים האחרונים וחולי סרטן.

 

שיטה זו יצרה גרעון של כמיליארד ליש"ט,
וארגון NHS נמצא כעת במשבר כספי הנובע מעלייה בתוחלת החיים, הגידול באוכלוסייה המזדקנת והמשבר הפיננסי העולמי.

 

 

התוצאה:

 

הקצבות בתרופות, תורים ארוכים, דחיית אלפי הליכים לא דחופים, תפוסה כמעט מלאה של מיטות בית חולים (96%) והעדפת צוותי הרפואה לעמוד ביעדי תקציב על חשבון איכות הטיפול.

 

 

קצת מזכיר את המערכת הישראלית, הזקוקה למימון ותמיכת המערכת הפרטית כאוויר לנשימה.

במערכת המבוססת על שיקולים סוציאליסטיים , חייבים לקחת בחשבון את העלויות ואופן מימון השירותים, אותם המדינה מעוניינת להעניק לתושביה.
התנהלות לא אחראית וניסיון לתת מגוון שירותים ללא מימון מותאם, הופך את המערכת חלשה, שחוקה וגירעונית.

 

 

המודל האמריקאי

ההוצאה הרפואית לאדם מגיעה בארה"ב לכ-10,000 דולר בשנה (17% מהתמ"גפי שתיים וחצי מאשר בישראל).

נכון להיום כ-33 מיליון אמריקאים חיים ללא כיסוי רפואי כלל.
מיליונים רבים נוספים מחזיקים כיסוי ממשלתי בסיסי – מדיקר או מדיקאייד

גם אדם עם כיסוי רפואי מכובד עלול להתקשות בתשלום הטיפולים הרפואיים שלו, אם במקרה הוא נזקק לטיפול שלא נכלל בפוליסה.

אלו שידם אינה משגת – לא זוכים לקבל שירותי בריאות.

המחיר של היעדר בקרה מוחלט הוא עלויות בריאות גבוהות במיוחד.
רופאים ואחיות מרוויחים כמעט כפול ממדינות אחרות ושוק התרופות סובל מתת-פיקוח חריף.

התוצאה:
22% מהמבוטחים מוותרים על ייעוץ רפואי בגלל עלויות
18% אינם רוכשים את תרופות המרשם שלהם
50% מכל המשפחות בעלות ההכנסה הנמוכה מדווחים על בעיות רפואיות שאינן מטופלות בגלל העלויות.
27% מהמבוטחים סורבו על ידי חברות הביטוח לתשלום על הליך רפואי
60% דיווחו על קשיים בתשלום הוצאות רפואיות

 

אולם בבואם של ברי המזל המבוטחים, לקבל שירותי רפואה,
80% מהם מדווחים על שירות מצוין, מתקנים מתקדמים ואיכות טיפול בלתי רגילה.

 

 

 

המודל הישראלי

תושבי ישראל יכולים לבחור בין ארבע קופות חולים שאחראיות להעניק גישה לסל הרפואי הממשלתי, אך יותר מ-84% רוכשים סוג מסוים של ביטוח פרטי משלים, כולל ביטוח סיעודי, טיפולי שיניים למבוגרים או אפילו תרופות מצילות חיים מסוימות ( אחד הנתונים הגבוהים ב-(OECD.

בישראל, מערכת הבריאות דומה לזו הגרמנית (עליה נרחיב בפרק ב'), אך בשונה ממנה, חלקה של מדינת ישראל בהוצאות הרפואיות הוא 62% בלבד – אחד השיעורים הנמוכים בקרב מדינות OECD. בבריטניה, שיעור ההוצאה של המדינה הוא כ-98%.
בארה"ב – 50%.

בהתייחסות כוללת ניתן לראות כי בישראל, האמירה "שוויוניות" אינה מגובה בפעילות או בתקצוב מתאים והמדינה נסמכת על תושביה שישלימו את הפערים ע"י מימון ביטוחי בריאות משלימים.
זאת ועוד,
המדינה עומדת בפני אתגרי הזדקנות האוכלוסיה, מערכת בריאות ציבורית חסרה בכל מדד, שחוקה וגירעונית ולמרות כל אלה היא מנסה לפעול להקטנת המימון הפרטי אותו היא אינה מוכנה להשלים בעצמה.

החשש הגדול ביותר הוא שהמדינה אינה מתמקדת באתגרים האמיתיים העומדים בפניה לשנים הבאות, ובשונה מיצירת פתרונות לאתגרים אלה, היא פוגעת באזורי הפעילות שעובדים, תוך מתן כוח בלתי סביר לגופים עסקיים הממקסמים רווחים על חשבון בריאות הציבור ויוצרים "קופות חולים פרטיות" על חשבון ציבור המשלמים (מעל 80%!) ופרנסת הרופאים המשרתים אותם.

פעילות זו אינה פועלת לטובת שוויוניות אלא לחיזוק אינטרסים עסקיים של גופי ענק,
נתון מדאיג המעלה סימני שאלה רבים ביחס למניעי רפורמת הבריאות,
לא אלו שהוצהרו, אלא אלו הנסתרים מעיני הציבור.

 

 

 

 

הצטרף גם אתה!

 משפטיות:

הנפקת הכרטיס לבעלי חשבון ישראלי בלבד, בכפוף לאישור חברת כאל/דיינרס קלוב בע"מ – התנאים המלאים והמחייבים במסמכי ההצטרפות וכפוף לתקנוני המועדונים, התכנית והתנאים הנלווים לכרטיס האשראי – החזקת הכרטיס כרוכה בתשלום עמלת דמי כרטיס חודשיים – מחזיקי כרטיס FLY CARD Business זכאים לפטור מדמי כרטיס בשנה הראשונה להצטרפות, לאחריה פטור מדמי כרטיס מותנים בביצוע עסקאות חודשיות בסך של 5,000 ₪ – דמי כרטיס חודשיים לכרטיס FLY CARD Business (כרטיס MASTERCARD DINERS משולב) יהיו בסך 14.90 ₪, לקוחות במעמד כסף זכאים ל- 50% הנחה מדמי כרטיס. לקוחות במעמד זהב, פלטינה וטופ פלטינה זכאים לפטור מדמי כרטיס חודשיים כל עוד מעמדם בתוקף – דמי כרטיס חודשיים ל- FLY CARD Business Premium יהיו בסך 34.90 ₪ אין זכאות לפטור מדמי כרטיס בכרטיס זה – מעמד זהב למצטרפים לכרטיס האשראי FLY CARD Premium Business יהיה תקף למשך 12 חודשים ממועד ההצטרפות. על אף האמור לעיל, ביטול כרטיס FLY CARD Premium Business במהלך 12 חודשים כאמור תביא לביטול מעמד הזהב וחזרה למעמד המקורי – כרטיס MASTERCARD DINERS משולב ישמש בבתי עסק בישראל ככרטיס דיינרס ואילו בבתי עסק מחוץ לישראל (לרבות ברכישות מקוונות) ישמש כרטיס מאסטרקארד – בעסקאות במוסדות המדינה לרבות חברת החשמל, וחברת הדואר יחס הצבירה בכרטיסי FLY CARD Business יהיה 500 = ₪ 1 נק' הנוסע המתמיד ובכרטיסי FLY CARD Business Premium 380 ₪ = 1 נקודות הנוסע המתמיד – צבירה במוסדות המדינה מוגבלת לסכום מקסימלי חודשי של 30,000 ₪ למעט עבור לקוחות במעמד זהב, פלטינה וטופ פלטינה. הבדיקה לעניין זה תתבצע אחת לרבעון קלנדרי – נקודות הנוסע המתמיד שהומרו מכרטיסי אשראי FLY CARD Business יהיו מסוג EXTRA ולא יחשבו למעמד או שדרוג – מימוש כרטיס הטיסה באל על כפוף לזמינות – 20% מנקודות הנוסע המתמיד שהומרו מכרטיסי אשראי FLY CARD Premium Business בלבד יחשבו למעמד או שדרוג – 50 נקודות הנוסע המתמיד מתנה יוענקו לאחר אתחול הכרטיס וצבירה של נקודה אחת במועדון. למצטרפים חדשים שלא החזיקו ברשותם כרטיס FLY CARD ב-18 החודשים שקדמו להנפקה- אתר FLYSTORE ללקוחות מועדון הנוסע כפוף לתקנון באתר, האתר מופעל על ידי ספק חיצוני ובאחריותו הבלעדית- נקודות הנוסע המתמיד שיצברו בעסקאות בשופרסל, BE ,סונול, רשת פתאלCarolina ,Hoodies ,Urbanica ,Castro , Accessorize Topten ,Kiko Milano ,Samsung ,Yves Rocher ,Lemke יהיו מסוג אקסטרה ובהתאם למפורט בתקנון מועדון הנוסע המתמיד – צבירה מואצת ברשת סאמסונג- סאני תקשורת תקפה לרכישות בסניפי הרשת הפונים לצרכן הפרטי (לא כולל רכישות ONLINE) – צבירה מואצת בבתי עסק לא תתאפשר בגין עסקאות סיטונאיות – הטבת דיוטי פרי כפופה לתנאים באתר הדיוטי פרי FLY&BUY לקטלוג בכפוף לתקנון מועדון הנוסע המתמיד, ההנחה תינתן במעמד חיוב האשראי – תנאי הטבת הקולנוע בכפוף לתקנון חנות החוויות – בכפוף לתקנון מועדון הנוסע המתמיד, תקנון FLY CARD, חברת האשראי דיינרס קלוב וחברת האשראי כאל – הטבות חנות החוויות בהתאם לתקנון חנות החוויות שבאתר חברת האשראי או באפליקציה ובכפוף לביצוע רכישות חדשות בכרטיסי FLY CARD Business / FLY CARD Premium Business בסכום מינימום של 1,000 ₪ בהתאם לתקנון המופיע באתר – הטבת טרום טיסה בכפוף לתקנון ההטבה באתר דיינרס קלוב – הכרטיס מיועד לרופאים ועובדי חברות וארגונים – עמלת עסקאות במטבע זר: ההטבה תקפה גם בביצוע עסקות באתרי אינטרנט בהם העסקות מועברות לכאל כעסקות מחו"ל, ההנחה ביורו תקפה למדינות בהן מטבע היורו הוא המטבע הרשמי של המדינה בה בוצעה העסקה – אי עמידה בפירעון ההלוואה או האשראי עלולה לגרור חיוב בריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל – טל"ח ביום 1.9.2023 יחולו שינויים בתכנית מועדון הנוסע המתמיד, לרבות חישוב זכאות למעמד בכרטיס Premium שתבוצע באמצעות מטבע היהלום. 80 ₪ = 1 יהלום. את כל השינויים ניתן למצוא באתר אל על בכתובת elal.com