מדינת ישראל נמצאת זו תקופה ממושכת בפשיטת רגל מוסרית וערכית ולצערנו הרב,
הדוגמאות (שתפסו כותרות בארץ ובעולם) נערמות אחת על גבי השנייה בזמן שהסחף לא נעצר ואף מתגבר.
בין הדוגמאות הבולטות מהחודשים האחרונים ניתן לציין את פרשת 12 הנערים באיה נאפה שאיש מהם לא העלה על דעתו בזמן אמת, שלקיים יחסים עם אישה אחת לא נכון מוסרית ולמרות זאת זכה להתקבל עם שובו לארץ, כגדוד גיבורים.
עוד דוגמא מובהקת היא כמובן פרשת נעמה יששכר, שאין אחד שלא שמח על כך ששבה הביתה, אך אין ספק שיש תחושות לא נוחות לגבי האופן שבו התנהל הליך שחרורה מהכלא הרוסי ופסטיבל הזרקורים סביבה.
אלו אולי כוכבים לרגע, שלא רצו להיות באור הזרקורים, אך ישנם גם ידוענים לא מעטים שהסתבכו עם רשות המיסים ופרשות מין מבישות של ידוען ואביו המעצבים בעל כורחם את הדי.אנ.איי של החברה הישראלית על שלל גווניה ורבדיה.
בזמן שאלו מקבלים כבוד מלכים, מוצא עצמו ציבור רופאים שלם, מוצג לכל כ'גרידי'- תאב בצע,עבריין, המחפש את טובתו האישית על פני טובתם של המטופלים.
דוקא אלו העמלים ומטפלים בציבור, הפכו בעל כורחם ל"ילדים הרעים".
מצב דברים בלתי נסבל זה, קיבל חסות מצד משרדי ממשלה שטיפחו את הנרטיב כנגד הרופאים מבלי שלאחרונים יש יכולת להשמיע קול, להתגונן ולהוכיח ב'אותות ובמופתים' כי הטענות נגדם מופרכות מיסודן.
נכון, כמו בכל תחום, גם בקירבנו ישנם "עשבים שוטים", אך הם בוודאי אינם מעידים על הכלל ולא ניתן להכפיש ציבור רופאים שלם על בסיס סיפור נקודתי כזה או אחר.
מי שממשיך ומטפח זאת בקרב מקבלי ההחלטות ובקרב התקשורת, חוטא לציבור שלם שחרט על דגלו להציל חיים ולהעניק למטופלים את הטיפול המיטבי הטוב ביותר – וכן, בלי להתבייש, גם להתפרנס מכך בכבוד.
בכדי לנקות את האורוות ולהחזיר את השפיות אנחנו חייבים להיות גדולים וחזקים,
להשמיע את קולנו המאוחד ולהלחם על השפיות ביחס לשמנו הטוב, בשיח הציבורי והתקשורתי.
אני מזמין אותך הרופא/ה העצמאית, להפסיק לשתוק ולהצטרף אלינו, אל ארצ"י, בכדי לחולל את השינוי שכל כך נדרש ומתחייב.
שבת שלום
ד"ר אייל שפירא
יו"ר ארצ"י
ארגון הרופאים העצמאים