מאת ד"ר מירב ל. – רופאה עצמאית ברפואה גניקולוגית
כשהחלטתי לצאת לדרך עצמאית, עשיתי את זה מתוך שליחות.
רציתי להעניק טיפול בגובה העיניים, בלי תלות במערכת, בלי מרדף אחרי מספרים, בלי מנהלים שאומרים לי איך נכון לעשות רפואה, אבל המציאות – טלטלה אותי.
הבנתי מהר מאוד שרפואה זה רק חלק קטן מהעבודה.
ניהול קליניקה, גבייה, חוזים, יחסים מול גופי בריאות, טפסים, תיאומים, רגולציה, הבנות משפטיות – ידעתי שיש לי תואר ברפואה, אבל הבנתי שבעצמאות זה רק הקצה וצריך לדעת גם את כל מה שמסביב.
במשך תקופה ארוכה ניסיתי "ללמוד תוך כדי תנועה".
חיפשתי תשובות בפורומים, בקבוצות פייסבוק, אצל קולגות.
אבל כל דבר לקח זמן, לפעמים גם כסף, ולרוב – הגיע מאוחר מדי.
הצטרפתי לארצ"י כי הבנתי שאני צריכה תמיכה מקצועית, לא רק ידע קליני.
וזה בדיוק מה שקיבלתי: גוף שמתייחס אליי לא רק כרופאה – אלא כאדם עצמאי שזקוק להכוונה, כלים וסביבה תומכת.
מה שחשוב לי להגיד לרופאות ורופאים עצמאיים אחרים:
לא צריך לחכות למשבר כדי לחפש תמיכה.
אפשר – וצריך – לבנות מערכת תמיכה מראש.
ארצ"י עבורי הוא לא רק ארגון.
הוא גוף תומך, מסייע, מייצג ובפועל מפת דרכים לעבודה עצמאית שמכבדת גם אותי כרופאה – לא רק את הרפואה.
המודעה מנוסחת בלשון זכר אך פונה לשני המינים
