זובור מתמשך

דעה מאת: ד”ר דובי לקסמן

המדינה לא מורידה הילוך, בזובור התקשורתי והציבורי המתמשך, שהיא מבצעת ברופאים:

 

2012 – הנהגת שעון נוכחות

הסיבה לטענתם – הרופאים המושחתים יוצאים לקליניקה הפרטית על חשבון שעות עבודה ציבורית.

 

2016 – איסור קבלת תשלום ממטופלים

הסיבה לטענתם – הרופאים המושחתים מקבלים ב״שחור״ ומעלימים מיסים כמו גם מנצלים את מצוקת החולים לשם מסחטת כספים.

 

2017 – חוק הצינון
הסיבה לטענתם- הרופאים המושחתים דוחפים מטופלים מהמערכת הציבורית למערכת הפרטית לטובת גריפת רווחים מוגדלים.

 

2017 – איסור ניידות רופאים בין קופות חולים

הסיבה לטענתם – הרופאים המושחתים מקבלים ״אתנן״ עבור החולים שהם מושכים איתם עקב המעבר.
הבג״צ פסל את הנסיון הנואל הזה.

 

2018 – חוק התועמלנים – איסור פגישה ב-4 עיניים בין רופא ותועמלן.
הסיבה לטענתם – הרופאים המושחתים מקבלים מהתועמלנים טובות הנאה, פרסים, מתנות וצ׳ופרים שמגיעים לממדים של שוחד, והכל על חשבון החולים.

 

גם מי שאינו בקיא יכול לראות שקיימת מגמה ברורה של גופי המדינה השונים כנגד הרופאים הנתפסים בעיניהם כמושחתים, רודפי בצע, ועושים הכל, לא למען החולים, אלא לביתם .

 

גם אם הדברים נכונים בחלקם הזעום, יש באמירות אלה השתלחות ודה-לגיטימציה של ציבור גדול הנאמן לדרכו, תוך פגיעה במרכיב החשוב ביותר בתפקוד הרופאים – אמון המטופלים.

 

הרופא אינו אוייב, אינו גזלן ואינו גנב. זו בדיוק הגישה המסוכנת שמובילה את הציבור לעבר זלזול ואף לאלימות כלפי צוותי רפואה.

על פי המגמה הנשקפת לעינינו נראה שמדובר בקידום מדיניות שהשתרשה.

 

מי שאמור לעמוד על המשמר הוא האיגוד של הרופאים שאמור ליצג אותנו – ההסתדרות הרפואית.

מה הדומיה הזאת שנחתה על הר״י בשנים האחרונות?

למה נשמע קולה רק כאשר היה נסיון לאסור על מנהלי מחלקות לעסוק ברפואה פרטית? למה הר״י לא דורשים מהמדינה לרדת מהרופאים ולהתנצל על ההכפשה והשיסוי הבלתי-פוסקים?

למה הר״י שהסכימה תמורת הסכם שכר שנוי במחלוקת ב-2011 להמנע מעיצומים עד 2020 אינה עומדת על כך שגם המדינה ״תרד מהרופאים״ למשך 10 שנים?
למה הר״י ״מגרבצת״ ולא מכריזה סכסוך עבודה?

האם הר״י הפכה לחלק מהממסד ולכן נמנעת מלהתנגש איתו?

 

בשנתיים האחרונות יש נסיונות להצמיח מנהיגות מסורה, חולמת, לוחמת ומעיזה יותר – ארגון ארצ״י,
אבל התמיכה דלה להכעיס והנכונות להטות כתף ולסייע במלאכה, דלה עוד יותר.
5 אנשים (בלבד) פועלים מתוך תחושת שליחות ואמונה בצדקת המאבק.
אני לא מצליח להבין זאת…

 

במקום לשלם דמי חבר לארגון רופס,

למה שלא נתגייס לעזור למי שמנסה להגן על נשמת אפו של מקצוע הרפואה?

 

שמנו הטוב נרמס.
הבית מקצועי שלנו נחרב.

אם לא נקום להגן עליו, איש לא יעשה זאת בשבילנו.

שינוי גודל גופנים